סקוואטינג בישראל

הי, תראו מה שלחו לי! טקסט של הסקוואט בפלורנטין שמסביר קצת מהכל וגם עליהם.

מגניב, לא? (קצת נמעך לי העימוד בתכנה של הבלוג, סליחה)

 

 

סקוואטינג בישראל

הרעיון מאחורי סקוואטינג או: הזכות הבסיסית לקורת גג!

אחד הדברים הבסיסיים ביותר שאדם זקוק לו הוא מחסה. הדבר משפיע על הרגשת הביטחון האישית שלו. כאשר לאדם יש מקום שהוא יודע שהוא יכול לחזור אליו ולהיות בטוח בו, הדבר משפיע על דרך התנהלותו הכללית. העובדה שאנו צריכים לשלם עבור ה"פריבילגיה" שתהיה לנו קורת גג מעל ראשנו היא אבסורדית!
לאנשים המשקיעים את כל זמנם ומרצם בניסיון להרוויח מספיק כסף כדי שבסך הכול יהיה להם מקום לגור
בו אין באמת זמן לפתח את עצמם בתור אנשים ובעצם לחיות את חייהם במלואם.
חלק מהאנשים עוברים את כל חייהם מבלי שיהיה להם מקום משלהם.
כיצד הבית, שהוא צורך קיומי בסיסי, הפך למשחק בידיהם של בעלי כוח
ונתון לספקולציה בשוק פרוע?

מדוע הזכות לקורת גג היא לא זכות בסיסית של כל אדם?

ומה היה קורה לו הייתה ספקולציה בדברים בסיסיים אחרים, כמו למשל
שוק החמצן?

הרעיון בסקוואטינג הוא לקחת שטח שנכבש והוזנח ע"י חברות הנדל"ן
ובעלי ההון ולהחזירו לשימוש."לפלוש" למקום שננטש במשך תקופה
ארוכה, לטפל בו ולהפכו לבית. לעיתים הדבר נעשה בלית ברירה.
לעיתים ממניעים פוליטיים חברתיים: דרישה של דבר בסיסי – קורת גג.

מה זה סקוואט?

סקוואט (squat) הוא מבנה נטוש שאדם/ קבוצת אנשים נכנסה אליו ומתגוררת בו. תנועת הסקוואטינג הכלל עולמית קיימת כבר עשרות שנים בכל רחבי העולם. באירופה, למשל כמעט בכל עיר מרכזית תוכלו למצוא סקוואטים. בגלל העובדה שהמאבק לסקוואטים הוא מאבק פוליטי, הרבה מהסקוואטים הם פוליטיים, ובתור כאלה יש בהם עשייה פוליטית: ברובם ישנו מרכז חברתי, הפתוח לכלל הקהילה ובו אפשר למצוא בעיקר חומר קריאה בנושאים שונים. בחלק מהמרכזים הללו מתנהלות הרצאות וסדנאות בנושאים שונים, ולפעמים יש בהם כלים שהדיירים משתמשים בהם ורוצים לשתף בהם את הציבור כמו: חדרי חושך לפיתוח תמונות והדפסים לחולצות, חנויות-חינם ( מקום המרכז בתוכו דברים שלאנשים אין בהם שימוש כגון בגדים, ספרים וכו' וכל מי שמעוניין יכול לקחת כל דבר שהוא חפץ בו בחינם וכמו כן להביא דברים שלא נחוצים לו), ספריות וכו'. לפעמים אנשי הבית מפעילים גם בתי קפה קטנים. הרעיון הוא לצאת מנקודת עשייה.

החוק

לאורך השנים, דברים התקדמו גם מהבחינה החוקית. לכל ארץ מערכת חוקים משלה,
כמובן, אולם הגעה לפשרה בצורת הסכם שכירות בעלות סמלית ביותר הוא דבר
שכיח במאבקים של סקוואטים בעולם. אף על פי כן, המאבק המרכזי הוא מאבק בלתי
מתפשר לשימוש בשטחים שאינם נמצאים בשימוש. בארץ, כמו כן ישנן הגבלות לגבי סילוק ופינוי אנשים מבתיהם הפלושים. העניין העיקרי הוא האיסור לפנות אדם ממבנה שפלש אליו לפחות חודש ימים לפני כן ללא צו בית משפט – סעיף 3 (2) א' מ"חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) (תיקון) התשס"ה 2005" אומר: "…ראשי הממונה, בתוך שישה חודשים מיום שהתברר לו כי התפיסה הייתה שלא כדין, ולא יאוחר משלושים ושישה חודשים מיום התפיסה, לתת צו בחתימת ידו, הדורש מהתופס לסלק את ידו ממקרקעי הציבור ולפנותם, כפי שקבע בצו ועד למועד שקבע בו (להלן – מועד הסילוק והפינוי), ובלבד שהמועד האמור לא יקדם מתום שלושים ימים מיום מסירת הצו".

זכות הקניין

זכות הקניין הינה זכות שצמחה מתוך זכויות האצולה, אך הוחלה על צורות אחרות של קניין. בתחילתה היוותה זכות על קרקע, אך עם התפתחות המהפכה התעשייתית הושתתה גם על קניין מסוגים אחרים כגון הון. חלוקה אחרת של קניין היא לקניין אישי וקניין פרטי. קניין אישי הוא מה ששייך לאדם והוא עושה בו שימוש, כגון ביתו, לבושו וכד'.

קניין פרטי, לעומת זאת, הוא קניין שבאמצעותו בעליו מפיק ממנו רווח, כגון דירות שהוא משכיר או מפעל הנמצא בבעלותו. חוק הקניין הוא חלק מחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר מגן עליה גם מפני חקיקה לא ראויה של הכנסת. ככל זכות המוגנת על-ידי חוק יסוד זה, ניתן לפגוע גם בזכות הקניין בחוק שמקיים שלושה תנאים:

* החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל.

* החוק נועד לתכלית ראויה.

*הפגיעה בזכויות היא במידה שאינה עולה על הנדרש.

סקוואטינג בארץ

בעיר תל אביב עצמה ישנם עשרות מבנים נטושים. מבנים שהוזנחו במשך שנים, אשר לגבי רובם אין תוכניות עתידיות כרגע. סקוואטים רבים הוקמו בארץ בעבר. דוגמא אחת היא הסקוואט שעמד ברח' דיזינגוף 83.
במשך קרוב לשנתיים גרו בו מספר צעירים ששיפצו את המקום ללא היכר. הם פונו מביתם בצורה בלתי חוקית בעליל ובברוטאליות בוקר אחד, כאשר שוטרי יס"מ פרצו לביתם ופינו אותם. את כל רכושם הם זרקו מהחלונות, דבר בלתי חוקי בפני עצמו, ומשאית זבל של העירייה אספה את כל מטלטליהם שהושלכו לרחוב.
הליכים משפטיים עדיין מתקיימים בקשר לפרשה זו.

אנחנו

הסקוואט שלנו, B A Squat (שנקרא על שם הרחוב – בן עטר) הוקם בערך לפני שנה.
הבניין עצמו נבנה בערך לפני 50 שנה ובמקור שימש כמקווה. עקב כך עבר שיפוצים מאסיביים על ידינו, בין היתר יצירת תשתית שלמה של חשמל, תשתית מים ותיקונים שונים בבניין.
המקום היה שייך למספר נאמני הקדש של עמותה בשם "בית מרחץ בריאות" שהייתה אחראית על המקום בשנות החמישים והשישים. מאוחר יותר המקום הושכר למפעל רהיטים, וננטש לפני 10 שנים בערך.
ב 21 ליולי 2005, בשעת לילה נשלחו מספר בריונים לפנות את תושבי הסקוואט מביתם. בדיעבד הסתבר שנשכרו ע"י נאמני ההקדש ולוו ע"י עו"ד שייצג את העמותה.
באותו הלילה עשרות אנשים הגיעו למקום לתמוך באנשי הסקוואט ובמאבק שאותו הוא מייצג.
נגד עו"ד הוגשה בקשה לשלילת רישיונו שכן המעשה שנעשה היה בלתי חוקי והוא לקח בו חלק.
בתחילת חודש דצמבר הוגש נגדנו כתב תביעה מטעם ההקדש ובו דרישה להתפנות מהבניין.
כרגע אנו נמצאים במגעים משפטיים עם הנאמנים במטרה להגיע לפשרה ולנסות לגבש הסכם שכירות הגיוני ובו דרישה לשכירות נמוכה.
במקום גרים בסביבות 13 אנשים, וקומת הכניסה לבניין מוקדשת לפעילות חברתית. ארוחות קהילתיות מתקיימות כל חודש וערבי סרטים בימי חמישי. כמו כן, אנו משתפים פעולה עם תנועת "מהפך" והשכונה ופותחים את המקום בימי שני ורביעי בשעות הערב לשיעורי עזר לילדים אשר הסטודנטים מ"מהפך" מעבירים. אנו מתכננים להרחיב את פעילותנו בעתיד.

פלורנטין היא שכונה מאוד מיוחדת שנעשית בה הרבה פעילות עצמאית. נדיר בימינו למצוא מקום שהקהילה בו דואגת לעצמה ויוצאת ממקום של עשייה עצמית ואחראיות חברתית.
אנו שמחים להיות חלק מהקהילה הזו ומקווים להרבה שיתוף פעולה בעתיד.

Squat the world!

 

-אפשר ליצור קשר במייל: BxA_squat@yahoo.com

או לקפוץ לבקר ברח' בן עטר 2 פינת פלורנטין.

-מידע על סקוואטים ברחבי העולם אפשר למצוא ב www.squat.net

– המידע על זכות הקניין לקוח מאתר ויקיפדיה www.he.wikipedia.org

 

מודעות פרסומת

11 מחשבות על “סקוואטינג בישראל

  1. הי גיא, תודה על הכתבה! מה הקשר שלך?
    ובדרך אגב, מישהו יכול להסביר לי מתי אתם מגיבים ומתי לא? לפעמים אני חושבת שאף אחד לא יגיב ופתאום לכולם יש משהו לומר, ולמשל את הפלייר של סקוואט בן עטר פרסמתי כדי לראות מה אנשים חושבים/מגיבים ואף אחד לא מצייץ…

  2. סקוואט BA הם חבורה של אפסים…..כאילו מצפצפים על העולם אבל כמו כל בורגני טוב מוכרים את נשמתם לכסף…..כלומניקים !!!

  3. שבתחתית מאמר שמדבר על זכות הקניין ככלי של בעלי ההון לשלוט בעניים, מצוין "כל הזכויות שמורות" לכותבת המאמר.
    אם כותבת המאמר טוענת כנגד הזכויות הקנייניות שהחוק מעניק לנכסים של אחרים, ראוי שתוותר גם על הזכויות הקנייניות שהחוק מעניק למילים שלה.

  4. רשימות מוגן תחת רשיון קראיטיב קומנס, כשהצטרפתי שאלתי אם אפשר להוריד את הודעת הזכויות שמורות ואמרו לי שלא. חוץ מזה, כפי שאת אומרת בעצמך, המאמר מדבר על זכות הקניין ככלי, ולא יוצא כנגד הקניין באשר הוא, אלא רק כשהוא פוגע בזכויות אחרות ובסיסיות יותר, כמו הזכות לדיור. הפשטנות וההקצנה לפעמים גורמים לאיבוד הגוונים.

  5. אין לי הרבה היכרות עם הנושא, ומדיניות הרווחה לחסרי בית בארץ אכן מתחת לכל ביקורת. יחד עם זה, יש משהו מטריד בידיעה שרכוש שבעליו לא משתמש בו באותו רגע, הוא רכוש שאפשר להשתמש בו לפי הגדרתכם, כל עוד הנזק סביר, ונועד לכאורה למטרה ראויה (נאמר -מגורים). מעניין אותי לדעת איפה מבחינתכם נגמר גבול רכושו הפרטי של אדם ומתחילה ההגדרה של רכוש נטוש- האם מי שנוסע למש לחמש שנים ולא משכיר את ביתו- רכושו נטוש? האם מי שיש לו שטח להשכרה או שטח בו אינו גר ולא משכיר אותו- נחשב שטח מותר? ואם לא מדובר באדם אלא בחברה? ומה לגבי שטח מריבה שאינו בשימוש בגלל סכסוך בין הבעלים השונים? יש כאן הרבה שטח אפור ונראה לי שבמקום להבהיר אתם מנצלים את העמימות….

  6. אוסף של אנשים אפסים שלא היה להם הכח, הכישורים, הכסף להשתלב בעולמנו והחליטו לקחת את החוק לידיים.

    יש חוק בישראל! צאו לעבוד בטלנים!!!

  7. שמעיפה אנשים מהבתים שלהם כי אין להם כסף לשלם שכ"ד כשהם מקבלים 3000 שקל לחודש. הממשלה היא הגוף הכי אלים ותוקפני שיש שגורמת לנו לחשוב שה"חוקים" שהיא ממציאה טובים לנו, למרות שבפועל הם טובים לעשירים ורעים לעניים.

  8. שלום, שמי מורן ואני מתעסקת בנושא של אי ציות לחוק כמאבק חברתי.
    אני אשמח מאוד לקבל מידע נוסף על הפעילות שלכם ואפילו לדבר עם אנשים שיהיו מוכנים להשתתף במחקר בנושא.

    ניתן לפנות אליי למייל:
    moranmoti@gmail.com
    תודה.

    • תלוי בחוקי המדינה. בברצלונה זה 30 שנה, או כך אומרים, אף אחד עוד לא הגיע לשם. בכל מקרה זה לרוב הרבהההההה זמן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s